Stories Page 2| Zucker

NORITAMY WORKSHOP - Elinor Avni

נוריתמי זה חיבור בין אלינור (נורי) לתמר (תמי), אמא שלך. מעניין אותי לדעת איך הבוקר של
נורי נראה, ספרי לנו
הבוקר שלי מתחיל בסביבות 6.. חצי שעה של שקט יחסי , אח״כ תקתוקי ילדים ואז חוזרת להתארגן. מגיעה לסטודיו בסביבות 9:30 ומתחילה עם עיצוב או פגישות וסיבובי ספקים. כל יום נראה קצת אחרת וככה אני אוהבת את זה!
 שיגרה היא האויב הכי גדול שלי.
 כשאת מעצבת איזו מוזיקה את אוהבת לשמוע ברקע?
ביום יום ברקע מה שהבנות בסטודיו בחורות תוך כדי חלוקת ציונים על כישורי תקלוט. כשאני לבד, אני קצת אולד סקול.. סינטרה, ג'ובים, וגם ישראלי, רכטר, שבן, דגיברי ולפעמים גם קלאסי.
 התחלת כמעצבת פנים והפכת למעצבת תכשיטים, ספרי לנו על התהליך
התהליך לכאורה היה פתאומי אבל אני חושבת שזה התבשל איפשהו בתת מודע.
תמי למדה צורפות בעוד לי היה סטודיו לעיצוב פנים.  הצורפות מאוד משכה אותי אבל בשלב זה רק התעניינתי והייתי עדה לתהליכים. בהריון השני שלי כרעם ביום בהיר זה הכה בי.
צלצלתי לאמא שלי והודעתי לה שאני רוצה להתעסק בזה, שניקח את כל ההתחלות היפייפיות של
התכשיטים, נסיים אותם ונרכיב קולקציה.
 איזה עיר בעולם מביאה לך השראה?
כל עיר שאני נוסעת אליה מוסיפה למטען התרבותי שלי ותורמת את חלקה לקולקציה כלשהי. אם לבחור אחת זו חייבת להיות הכי קלישאתית : פריז
כשאת מתחילה לעצב, מה הדבר הראשון שאת עושה?
אני מעצבת בראש בכל רגע נתון. זו מתנה אבל זה גם קצת מעייף. מנסה לרשום רישום זריז עם הערות שוליים רק כדי לא לשכוח. בפועל עוברת עם תמי על הסקיצות והדגמים שהיא רקחה ואחר כך עם הבנות בסטודיו, אנחנו מייצרות דגמים ראשוניים ואז מחליטות עם מה ממשיכים ומה נשאר במגירה.
איך זה לעבוד בצמוד עם אמא ומה חלוקת התפקידים בניכן?
לעבוד עם אמא זה נהדר אם יש לך אמא כמו שלי.
שתינו מעצבות. תמי אחראית על תהליכי הייצור ואני על המיתוג, שיווק בינלאומי, נסיעות ופגישות עם חדרי תצוגה ועבודה מולם.
היא מאחורי הקלעים ואני בחזית המותג
פרטי המותג נוריתמי נמכר כיום בהרבה חנויות בוטיק בעולם.. איפה הוא זוכה לפופולריות הרבה ביותר ואיך את מסבירה את זה?
כרגע ממוקדת בשוק הבריטי כולל השתתפות פעמיים בשנה בשבוע האופנה של לונדון, חנות פופ אפ בתוך חנות הדגל של טופ שופ, אבל גם משתתפות בתערוכות בפריז ובשנחאי, כך שהמותג מתרחב
אם היית צריכה לנסוע לבד לשבוע, לאן היית נוסעת?
נסיעה לבד.. אני מניחה שפריז. מרגישה לי מוכרת ונעימה, אבל גם יפן קוראת לי לבוא..
אם היית צבע, מה הוא היה ולמה?
הייתי צבע שחור ללא ספק. מכיל בתוכו אפילו את ההסבר למה:)
 

24 HOURS IN ISTANBUL

הנסיעות האהובות עליי במיוחד, הן נסיעות לייצור. הפעם נסעתי לאיסטנבול למפעל שאחראי על ייצור הגינסים שלנו. מפעל שאיתו אנחנו עובדים עוד מימי רוס אובטה והוא קשוב לכל דיטייל ודגשים שחשובים  לנו. הפעם ביקרתי במפעל אריגה של הגינסים ובמקום שבו מבצעים את השטיפות לגינסים ואת כל הניסיונות עד שמגיעים לגוון הרצוי.

 

משם המשכתי לסיבוב באחד המקומות האהובים עליי -שוק התבלינים. אין מקום יותר אוריאנטלי מלא בריחות וטעמים כמו במקום הזה , כמובן שלא וויתרתי על קנאפה על גחלים שעשו לי על המקום 

לקראת אחר הצהריים , ביקרתי בביאנלה לאומנות באיסטנבול שבדיוק התקיימה בסופ״ש הזה.. וציינו 10 שנים לקיומה. עשרות אמנים מכל העולם הציגו שם עבודות מעניינות וחדשניות , זו היתה זריקת השראה נוספת במסע הקצר לאיסטנבול.

 

ומשם המשכתי למלון המאוד שיקי ומעודכן באזור מתפתח באיסטנבול, זו היתה חויה אחרת  ומפתיעה באסטטיקה ובשיק המאוד אירופאי/סקנדינבי דווקא שם, במקום המאוד אוריאנטלי, איסטנבול.

MEET- RUTHIE ROUSSO

מה מאפיין את המטבח שלך?
הוא קפריזי, פרקטי, מקצועי, מבורדק, פדנטי, נעים, חברותי, מזמין, מצחיק, סקסי נורא, צפוף, קלאסי, אלגנטי, מוטרף, חושני, מלוח, חמוץ, חריף, מושכל, לא מתנשא וסך הכל דיי בריא אם כי לא בנפשו.
מה המאכל שלא תוכלי לחיות בלעדיו?
זה קצת מורכב ולא מדוייק לדבר על מאכל או על מרכיב בלי קונטקסט. הרי אני יכולה לחיות בלי הרבה מאוד דברים ומבטיחה שאסתדר גם אם אהיה קצת עצבנית בהתחלה. לכן, הייתי אומרת ששני המאכלים שלא אוכל לחיות בלעדיהם הם האוכל של אמא שלי והאוכל של רועי, בן זוגי וטבח ענק בפני עצמו.
אין בכל זאת מרכיב אחד שלא תסתדרי בלעדיו?
יש שני מרכיבים שאני קשורה אליהם במיוחד במטבח: פלפל ירוק חריף ופלפל שחור. מתה על שניהם.
איזה מאכל לעולם לא תאכלי?
גפילטע פיש. זאת מסורת תורכית עתיקה מצד אבא שלי, וחשוב לי שיהיה גאה בי.
מה זה אוכל אסנשייאל עבורך?
כזה שנגעו בו מעט ואהבו אותו הרבה

 מכל המסעות שלך בעולם איזה מטבח הכי אהבת?

אני כל כך אוהבת לאכול וכל כך אוהבת להחשף למקום דרך האוכל שלו. אני דוברת אוכל ברמת שפת אם וכל מאכל, תבלין, צלחת, הם בשבילי תקשורת רב חושית ורווית מידע. בכל מקום שאני מגיעה אליו אני יוצאת למסע קינון קולנארי כדי להבין אותו . קצת כמו שכלב מריח את התחת של כלב אחר. ומאחר שבני אדם הם בני אדם , וסך הכל אני אוהבת את המין האנושי, אין מקום שבו לא מצאתי מה לאכול. ובכל זאת המטבח הטורקי, האיטלקי והויאטנמי ריגשו אותי והשפיעו עליי במיוחד. לפני כשנה, בערב פנוי נדיר במילאנו, הסתובבתי עם חבר מקומי ותהינו מה נעשה. הוא בא בהברקה: ניסע לאכול לזניה בבולוניה. עלינו על רכבת ושעה וחצי אחר כך אכלתי לזניה ובכיתי מרוב עונג. ככה איטליה משפיעה עליי. זה קרה לי גם עם החאמסי, הדגים הקטנים התורכיים באיסטנבול ועם הפו שאכלתי ברחוב בכל מקום בויאטנאם. האמת שהוידוי הכי גדול שלי הוא זה שמעולם לא התאהבתי באמת במטבח הצרפתי. הייתי בצרפת לא מעט פעמים והייתי גם במסעדות הטובות ביותר שם -אך למעט בסופרמרקט, לא זכורה לי שם חויה אחת בלתי נשכחת.

אם היית צריכה לנסוע למקום אחד בעולם לבד לשבוע, לאן היית נוסעת?

לבד ממש? אז רק מטרופולין. אני מעולה לבד בעיר: בכל מקום שישימו אותי אני ישר מוצאת חברים ותוכניות מגניבות ללילה. אז הייתי בוחרת בטח בלונדון, ניויורק, מילאנו, או אפילו שנחאי. הייתי מעבידה את עצמי קשה: מארגנת סטאז שווה במסעדה, מחפשת חומרי גלם, שווקים, כלים יפים לצילומים ובערב מתלבשת יפה ויוצאת.

מה הכוונה מתלבשת יפה?

הבגדים שאני לובשת צריכים לענות לכל המאפיינים של המטבח שלי. זה נורא קשה למצוא.

אם היית צריכה לקחת איתך 5 דברים, מה היית לוקחת?

בתחום האוכל הייתי לוקחת קמח, מים, שמן זית, מלח ופלפל חריף. בעצם אני מתלבטת בין הפלפל החריף ללימון וגם לטחינה. אבל אם האנשים האלו שמחליטים מה אני לוקחת איתי לחופשה המוזרה הזו יאפשרו לי לקחת 7, אז אני ממש מסודרת. מקמח ומים אפשר להכין הכל ובעיקר פסטה ולחם. עם היתר אתבל.

איזו דמות היא השארה עבורך?

נשים חזקות, חכמות, שלא דופקות חשבון. יש כמה בסביבה שלי. מעולם לא הערצתי מישהו שלא הכרתי ממש טוב ולכן גם מקורות ההשראה שלי הם אנשים שמאוד קרובים אליי.

THE TRIP TO BEIJING

סוף שבוע זה חיוני, אם כבר מדברים על Essential , אז לקחנו רכבת, אופניים, מוניות ובערך את כל כלי הרכב האפשריים ונסענו לבייג'ין. אז לא היינו התיירים החרוצים בעולם ולא ביקרנו בחומה וגם לא בעיר האסורה אבל באזור הגלריות ואומנות שנקרא 798, וראינו דברים לא רעים  ובעיקר יצירת האומנות הטובה ביותר היא במלון שנקרא ״ The opposite house ״  ועוצב על ידי הארכיטקט היפני Kengo Kuma ומתוכנן כמו קופסת בנטו משובחת, חומרים טבעיים ואבנים מרגשות , פיסות רשת תלויות מהתקרה ויצירות אומנות בלובי.מרגש. חם ומזוהם אבל גם מסקרן ומוזר, כמו כל מקום בסין כנראה

View full article →

THE CREATOR- Noa Bar-Lev Davidor

איך את בוחרת חומר שקוסם לך?
האמת שאני מרגישה שהחומר בוחר אותי. רוב הדברים המוצלחים קורים באקראי, בהיסח דעת, כשבכלל חושבים על משהו אחר..ואז קורה הקסם.
האם את עובדת יותר מהראש או מהידיים?
 הרבה פעמים אני ״רואה״ תמונה, לפעמים סצינה שלמה..את כל החוויה, הצורה, החומר, הריח, התחושה ואז עובדת כדי לממש להגיע לזה. בפעמים אחרות נוגעת בחומר שמעורר בי עולם שלם ואז החומר הוא שמוביל לאוביקט, לתוצר.
מה זה essential עבורך?
זה בסיסי, ראשוני, הבאמת חשוב, ההכי קרוב, המדויק לי, העל זמני עבורי.
לאיזו מוזיקה את מאזינה שאת עובדת?
היו תקופות שהייתי ממש חייבת את ליאונרד כהן ברקע. משהו בטקסטים שלו, בחצי דיבור, בנוכחות שלו העלה לי את רמת הריכוז, גם נוכח וגם קיים. בגדול כשאני עובדת אני שומעת ג'אז, וואן מוריסון, מוסיקה שחורה וקלאסית.
מה מרגש אותך?
הרבה דברים מרגשים אותי. מרגש אותי לפגוש את כל האנשים שמבקרים בגלריה /סטודיו/ חנות /מעבדה ונקלעים להציץ לתהליך היצירה והעשייה שלנו. אנחנו רואים בקונים ובמבקרים סוג של שותפים. בעיקר מרגש אותי לעבוד בכוורת העשייה בסטודיו עם צוות מוכשר מאוד ועם בעלי מקצוע איכותיים.
מה פרוש השם: BELONGING S
being- שורש,אדמה, קיום, ממשות פיזית, משהו בסיסי פה ועכשיו
longing-געגוע, כיסופים, ערגה ל.. מטה פיזי, רעיון, רגשות
(s) חפצים אישיים
.המותג בילונגינג נולד מהצורך להמשיך בעצם העשייה שלי בתכנון הבתים לתוך החפצים 
מה החזון שלך?
החזון היה ליצור חלל שיאפשר בתוכו לחבר בין כל העיסוקים, ״הקנבסים״ שבהם אני פועלת. האמנות, העיצוב, העיסוק בתכנון חלל, הטקסטים, החומרים, ״הגבוה וה״נמוך״, מקום שהוא פלטפורמה גם למטפורי וגם לקונקרטי.

 

 

 

 

 

THE WRITER. Hilla Ohayon

עבורך essential מה זה 
אני חושבת שזה בעיקר דברים שמרגיעים את החשקים שלי,שמפריעים לי לתפקד אם אני לא מצייתת להם. למשל, קפה טוב
בבוקר, או נר ריחני בבית. יש דברים שאני לא יכולה בלעדיהם ואני נכנעת לכוח שלהם באהבה.
מהו החלק של היום שאת הכי אוהבת
השניה המתוקה הזאת שנכנסים למיטה בסוף היום אחרי מקלחת והגוף מתמסר לרוך של המיטה
באיזה מקום את הכי אוהבת לכתוב
זאת שאלה קשה.אני אוהבת לכתוב בכל מקום כמעט, אבל אם איו לי שקט מופתי אז שום מקום לא יהיה אידיאלי מבחינתי,
לכן אני כותבת בעיקר מחדר העבודה שלי או על האי במטבח.
על מה את אוהבת לכתוב
באינסטינקט הראשוני מאוד בא לי לכתוב שעל אופנה וביוטי, אבל זה לא באמת מדויק. על אנשים, ועל הקשר שלהם לתרבויות חיים, ועל הדרך הייחודית שלהם לתת לאותן תרבויות חיים את הפרשנויות שלהם.
לאיזו מוזיקה את מאזינה שאת עובדת
תלוי במצב הרוח  The Piano לפסקול של הסרט The Gathering זה נע בין
מהם 6 דברים שנתנו לך השראה לאחרונה 
 מועדון הנשים הכי שווה בארץ שהפכתי להיות חברה בו ומצאתי בו ביתNine Rooms 
האחרון שהיה חוויה לעיניים System מגזין 
הספר עם חילופי המכתבים בין חנה ארנדט לגרשום שלום שיצא בסוף השנה שעברה כאילו במתנה בשבילי, כי תמיד רציתי לקרוא את המכתבים שלהם והנה הם מאוגדים בספר אחד.
 כל אישה ואישה שפונה אליי דרך הבלוג שלי סטייליסימה, וכותבת שהצלחתי לשנות, ולו דבר קטן אחד, באופן שבו היא מטפחת את עצמה, מתלבשת או מתייחסת לעצמה באופן כללי
ההרצאה האחרונה של חזאית הטרנדים לי אדלקורט במוזיאון העיצוב בחולון, כי בכל פעם שאני יוצאת מההרצאה שלה הראש שלי מלא במחשבות ורעיונות חדשים והיא ממש  ממלאת לי את המצברים.
אם היית צריכה להיות צבע, איזה צבע היית
שנים היית כחול.כהה. כיאה לבת מזל דלי,כך אומרים וכבר שנתיים בערך שאני לבן, כנראה שהתבגרתי.
עבורך  Chic  מה זה
יש לי חברה טובה שלעולם לא מתלוננת. היא עובדת קשה, עצמאית, אמא לתינוק, בית חדש, בעל, מתקתקת הכל ולעולם לא מתלוננת. כשאני קובעת איתה לארוחת ערב היא מגיעה בזמן, אחרי מקלחת, מאופרת ולבושה ושוב לעולם לא מתלוננת, זה שיא השיק בעיניי.
.אני לא יכולה בלעדיהם, Nine Room הנרות הריחניים של איריס זוהר, הבעלים של 
קפה שמוגש כמו שצריך: לעולם לא בספל זכוכית אלא בחרסינה, בגודל הנכון, עם תחתית וכפית קטנה.
בגדים של גברים. כאלה שתפורים טוב במיוחד, חליפות, חולצות מעומלנות עם צווארונים נוקשים, נעלים שחורות מבריקות וחפתים, כמה כיף להם. אני לובשת לא מעט מהם כי חוץ מזה שלהם תמיד הכי נוח, זה גם הרבה יותר יפה בעיניי.
כשלא מתאמצים להיראות טוב, אבל בכל זאת יוצא כמו מיליון דולר.
יש לך הזדמנות לנסוע לשבוע לבד, לאן תסעי
לפריז. מיד. אני רוצה רק ללכת ברחובות, לאט ולא למהר לשום מקום, לאכול מלא ולבלוע את העיר עם העיניים. שבוע שלם.
יש לך מזוודה קטנה, מה היית שמה בה לנסיעה הזו
חולצה מכופתרת גברית וגדולה, מגפיים, שמלה שחורה קטנה, נעליים לערב,  ZUCKER שני ג'נסים, אחד מהם של
שני צעיפים, שני סוודרים, זקט עור ,תיק רחצה ונר. 

NEW YEAR ESSENTIALS

מוזר לחגוג חג שלא שייך לך, אין מלחמה ברקע ואין סיפור על יהודים שמנסים להרוג, רק חגיגה של שמחה והתחלה חדשה, זו תקופה דיי אדירה, קריסמס ושנה אזרחית חדשה
אז הנה מה שצריך שתהיה 2015 לוהטת במיוחד:
1.ברכה שאתה עושה לבד, בידיים, לא באפליקציה, לא משהו שרכשת בחנות, משהו קטן וחמוד ואם אפשר נוסטלגי ששולחים למישהו מיוחד.
2. אלכוהול בכמויות מאסיביות במיוחד, אם אפשר כזה שלא מתעוררים ממנו בהאנג אובר.
3. מתנה קטנה שאתה מקבל ממישהו מיוחד, שגם הכין לבד, וחשב רק עליך ( זה מגוואנן החברה הסינית הגרמניה שלי שהכרתם לא מזמן)
4. שקיעה מרגשת בנוף עוצר נשימה שמזכיר לך כמה העולם גדול.
5. ועוד מקום אחד שאתה רוצה להגיע אליו, אולי בשנה הבאה, ואולי כבר לא קיים בדיוק איך שזכרת אותו.

ובעיקר לאחל לעצמך ולכולם להמשיך להיות בתנועה, להיות ברגע, רגע שלא חוזר, זה ESSENTAIL.

 

MEET MY FRIENDS : TONY

תכירו את טוני, מההיפסטרלנד אוהיו היישר לשנחאי. הוא מעצב מלונות בוטיק ובונה דברים בידיים. הוא בן הזוג של גאוואנאן, הוא עושה אומנות לפרקים. הוא קורא ספרים על סמוראים וממש כמונו צריך בגדים, לא משנה איפה הוא נמצא, הוא חייב להיות מוקף בנשיות חזקה מרוככת על ידי קימורים. חמוד.

MEET MY FRIENDS: NATALI

תכירו את נטלי, בת 32 סטייליסטית, עובדת וחיה בשנחאי. לפני זה היא חיה בלונדון ולפני הכל, היא אפריקאית. דרום אפריקאית. אנחנו חולקות כישורי השרדות במדינות קונפליקט, לא פלא שנהנו חברות כה קרובות. ליד נטלי זה ג'ייסון, הוא היה דוגמן שלי בתצוגת האופנה האחרונה והוא חבר טוב של כולנו, הוא מתוק כמעט כמו שהוא יפה תואר, עוד מעט תראו אותו יותר. ג'ייסון עבד בפרסום לפני שהוא החליט לשנות את חייו ולהיות דוגמן. נטלי היתה יועצת השקעות לפני שהחליטה לשנות את חייה ולהיות סטייליסטית. כל אחד מאיתנו יכול. רק צריך להחליט. וזה אולי הקסם הגדול שנחבא בכל האפור הזה של שנחאי, אולי בגלל זה כולנו הגענו לפה.

MEET MY FRIENDS: GUANNANN

זו חברה שלי, גאונאן. היא בת 30 נולדה בסין וחיה את רוב חייה הבוגרים בברלין. היא חכמה להחריד, בעלת הטעם הטוב בעולם ומסתובבת לעד עם משחקי עץ בתיק  הצד שלה

 כל מי שהגיע לבראנץ ביום ראשון התבקש למלא ראיון קצר, על עצמו, על אהבה, על בית וכמובן על הרעל החביב עליו. סיגריות היו שם כמעט אצל כל אחד.חמור.