מכל המסעות שלך בעולם איזה מטבח הכי אהבת?
אני כל כך אוהבת לאכול וכל כך אוהבת להחשף למקום דרך האוכל שלו. אני דוברת אוכל ברמת שפת אם וכל מאכל, תבלין, צלחת, הם בשבילי תקשורת רב חושית ורווית מידע. בכל מקום שאני מגיעה אליו אני יוצאת למסע קינון קולנארי כדי להבין אותו . קצת כמו שכלב מריח את התחת של כלב אחר. ומאחר שבני אדם הם בני אדם , וסך הכל אני אוהבת את המין האנושי, אין מקום שבו לא מצאתי מה לאכול. ובכל זאת המטבח הטורקי, האיטלקי והויאטנמי ריגשו אותי והשפיעו עליי במיוחד. לפני כשנה, בערב פנוי נדיר במילאנו, הסתובבתי עם חבר מקומי ותהינו מה נעשה. הוא בא בהברקה: ניסע לאכול לזניה בבולוניה. עלינו על רכבת ושעה וחצי אחר כך אכלתי לזניה ובכיתי מרוב עונג. ככה איטליה משפיעה עליי. זה קרה לי גם עם החאמסי, הדגים הקטנים התורכיים באיסטנבול ועם הפו שאכלתי ברחוב בכל מקום בויאטנאם. האמת שהוידוי הכי גדול שלי הוא זה שמעולם לא התאהבתי באמת במטבח הצרפתי. הייתי בצרפת לא מעט פעמים והייתי גם במסעדות הטובות ביותר שם -אך למעט בסופרמרקט, לא זכורה לי שם חויה אחת בלתי נשכחת.
אם היית צריכה לנסוע למקום אחד בעולם לבד לשבוע, לאן היית נוסעת?
לבד ממש? אז רק מטרופולין. אני מעולה לבד בעיר: בכל מקום שישימו אותי אני ישר מוצאת חברים ותוכניות מגניבות ללילה. אז הייתי בוחרת בטח בלונדון, ניויורק, מילאנו, או אפילו שנחאי. הייתי מעבידה את עצמי קשה: מארגנת סטאז שווה במסעדה, מחפשת חומרי גלם, שווקים, כלים יפים לצילומים ובערב מתלבשת יפה ויוצאת.
מה הכוונה מתלבשת יפה?
הבגדים שאני לובשת צריכים לענות לכל המאפיינים של המטבח שלי. זה נורא קשה למצוא.
אם היית צריכה לקחת איתך 5 דברים, מה היית לוקחת?
בתחום האוכל הייתי לוקחת קמח, מים, שמן זית, מלח ופלפל חריף. בעצם אני מתלבטת בין הפלפל החריף ללימון וגם לטחינה. אבל אם האנשים האלו שמחליטים מה אני לוקחת איתי לחופשה המוזרה הזו יאפשרו לי לקחת 7, אז אני ממש מסודרת. מקמח ומים אפשר להכין הכל ובעיקר פסטה ולחם. עם היתר אתבל.
איזו דמות היא השארה עבורך?
נשים חזקות, חכמות, שלא דופקות חשבון. יש כמה בסביבה שלי. מעולם לא הערצתי מישהו שלא הכרתי ממש טוב ולכן גם מקורות ההשראה שלי הם אנשים שמאוד קרובים אליי.
על מנת להקל עליך את תהליך הרכישה, אנחנו מאפשרים לך למדוד בבית ולשלם רק על הפריטים שמתאימים לך
עלות המשלוח חזרה על חשבון הלקוח
